לפני שנבין מה זה אומר להשקיע, אני רוצה שנעצור לרגע להבין למה בכלל שנדבר על זה.
כולנו מגיעים לשלב בחיים שאנחנו מכניסים בו כסף, בין אם כאשר אנחנו בתיכון ואנחנו רוצים לעבוד כדי לממן מותרות ולא להקשות על ההורים, בין אם בצבא כאשר מקבלים דמי מחייה ובין אם לאחר מכן כשנכנסים למעגל העבודה.
אך מה אנחנו עושים עם הכסף שנכנס לנו?
בישראל המצב לא פשוט, כסף רב מאוד של ישראלים רבים יושב בעו״ש בחשבון הבנק שלהם.
מדריך חינמי
קבל את המדריך המלא — להפוך את תיק ההשקעות לחופש בחירה בחיים
מדוע זה דבר בעייתי? נתחיל מכך שעלינו להבין מה היא אינפלציה
אינפלציה היא שחיקה של ערך הכסף שלנו, של כוח הקנייה, מכירים את זה שתמיד אומרים לכם ״פעם הייתי קונה מנה פלאפל ב10 שקלים״ והיום זה כבר עולה הרבה יותר?
אם נחזור לבסיס, הריי איך בכלל נחליט כמה דבר מסויים "שווה", איך נחליט מה העלות שלו? התשובה היא שבסוף הכל זה עניין של היצע וביקוש, היצע זהו כמה בעצם מוצע ממשהו מסויים והביקוש זה הוא פשוטו כמשמעו כמה אנשים רוצים אותו ומוכנים לשלם את העלות שלו תמורתו.
לדוגמה, אם ניקח גרגיר חול, יש הרבה מאוד גרגירי חול, אין ספור, בעצם יש היצע עצום של גרגירי חול, ומה הביקוש? האם אתה רוצה גרגיר חול? כמה אתה מוכן להשקיע או מה אתה מוכן לעשות על מנת להשיג אותו? וכמה עוד אנשים כמוך יש?
אניח שהביקוש לגרגירי חול אינו גבוה במיוחד מפני שזה משהו שהוא יחסית לא מיוחד, הוא משהו פשוט, כשהולכים לים רואים אלפים ממנו. ואכן מחיר גרגיר חול הוא כנראה שואף לאפס, לא שבדקתי.
ולעומת זאת יהלומים, כולנו היינו רוצים יהלום ברגע זה אם היה לנו דרך לקבל אחד, וכמה יהלומים יש? פחות מגרגירי חול. מכאן אנחנו יכולים לראות נקודה חשובה על היצע וביקוש, ככל שיש היצע קטן יותר וביקוש גדול יותר כך המחיר של משהו הוא גבוה יותר.
באותה המידה, דמיינו עולם בו מפוזר על הרצפה בכל מקום שאתם הולכים אלפי יהלומים, גם אם עדיין כולם רוצים יש מספיק יהלומים לכולם ורק צריך להתכופף להרים אותם, האם עדיין הייתם מוכנים לשלם הרבה על יהלום? כנראה שלא, הריי לא הייתם משלמים למישהו סכום כסף רב על משהו שפשוט הייתם יכולים להתכופף ולהרים מהרצפה.
ואם חוזרים לעולם הכסף, אחת הסיבות לאינפלציה (כלומר, בסופו של דבר שחיקה של ערך הכסף) היא שמדינות העולם (הבנקים המרכזיים אם נדייק) מדפיסות במשך הזמן עוד ועוד שטרות, מה שגורם לכך שיש יותר מהם, וככל שיש יותר - כל ״יחידת כסף״ שווה פחות. כמות הכסף גדלה מהר יותר מכמות המוצרים שיש לכלכלה להציע.
וכעת אנחנו יכולים להבין למה כאשר כל הכסף שלנו בעו"ש אנחנו בבעיה, שהריי ערכו רק נשחק ונשחק, מדפיסים עוד שטרות כך שיש יותר ויותר מהם, ואם מסתכלים על כך בראי כוח הקנייה שלנו כצרכנים, כאשר הכסף שלנו שווה פחות אנחנו נצטרך יותר כסף כדי לקנות מוצרים שקנינו עד היום.
לכן, כשאנחנו שמים כסף בעו״ש, במזומן, אנחנו בעתיד נוכל לקנות עם אותו סכום כסף פחות מוצרים.
כיצב נתמודד עם הבעיה?
כדי להתמודד עם האתגר, עלינו למצוא אפיק שנוכל להשקיע בו את הכסף והוא מייצר תשואה ומגדיל את הערך שלו בכמות גדולה יותר מאשר הכמות שבה הכסף נשחק עקב האינפלציה. דוגמאות לאפיקים כאלו הם שוק ההון ושוק הנדלן.
